זכויות האישה בעת הליך הגירושין

15.10.2019

זכויות האישה בעת הליך הגירושין מפי עו"ד תרצה נוה – הן לאישה והן לגבר קיימות זכויות וחובות בעת הגירושין, הן בעניינים כלכליים, כספיים, חלוקת רכוש, משמורת על הילדים ומזונות הן לילדים והן לאישה.

לפני קבלת כל החלטה, חשוב שתדעי מהן זכויותיך וחובותייך במסגרת הליך הגירושין על מנת שתיערכי כראוי, תדעי לקראת מה את הולכת ותביני את הזכויות המגיעות לך.

רכזתי עבורכן הנשים, במאמר זה את כל הזכויות הקיימות לאשה בעת הליך הגירושין והכל מתוך ניסיון של מעל ל – 20 שנים בייצוג נשים והצלחה רבה בייצוגן.

הערכאות השיפוטיות בישראל
במדינת ישראל קיימות שתי ערכאות שיפוטיות מקבילות אשר להן הסמכות לדון בכל ענייני הגירושין לרבות מזונות ילדים ומזונות אשה, משמורת ילדים וחלוקת רכוש, האחת היא בית הדין הרבני והשנייה בית המשפט לענייני משפחה. בעניין מתן וקבלת הגט ובעניין שלום בית, הסמכות הייחודית לדון בעניינים אלו היא אך ורק בית הדין הרבני שלו הסמכות הייחודית לדון בהן. הערכאה שאליה תוגש התביעה קודם לכן היא הערכאה שתמשיך לדון בענייני בני הזוג.

בבית הדין הרבני לא ניתן לכרוך את מזונות הילדים אלא בהסכמת שני בני הזוג, וקיימת הלכה מפורשת בעניין זה שניתנה ע"י ביהמ"ש העליון לפני שנים רבות וחודשה אף לאחרונה.

קיים מיתוס בציבור, שלאשה כדאי לפנות לביהמ"ש לענייני משפחה ראשונה ואילו לגבר כדאי לפנות לביה"ד הרבני תחילה. זה ממש לא כך !!

שנים רבות אני מוצאת את עצמי מגישה תביעות בשמן של נשים לביה"ד הרבני דווקא ולא לביהמ"ש, מהטעם שבביה"ד הרבני האשה מקבלת את זכויותיה לרבות מזונות אשה, מדור ספציפי וכתובה הרבה מעבר למה שהייתה מקבלת בביהמ"ש לענייני משפחה. כמובן אין להכליל עניין זה לכל אשה ואשה, ולכן חשובה האסטרטגיה המשפטית כיצד לפעול  בכל מקרה ומקרה ולאן לפנות ראשונה, והכל כמובן תלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

זכויותיה של האישה

1) הזכות למזונות אשה

א) על פי הדין העברי האישה זכאית לקבל מזונות מבעלה מכח הכתובה כל עוד הם נשואים ועד לקבלת הגט, למעט במקרים מסויימים בהם היא אינה זכאית למזונות והם נשללים ממנה כפי שיפורט בהמשך.

ב) הכלל הוא "עולה עמו ואינה יורדת" ולכן על הבעל לשמור על אותה רמת חיים אליה הורגלה האשה בזמן החיים המשותפים ולדאוג לצרכיה הכוללים ביגוד והנעלה, צרכים רפואיים, תכשיטים, קוסמטיקה, מדור, רכב וכו'. חובה זו מסתיימת עם מתן הגט. הבעל אינו יכול לדרוש מהאשה לחזור לחיות ברמת החיים שהייתה ערב נישואיהם, אלא אם כן הוא ירד מנכסיו.

ג) על פי ההלכה הבעל אינו יכול לדרוש מאשתו לצאת ולעבוד כדי לפטור עצמו מחובת המזונות.

ד) בעל המסרב לתת גט חייב במזונותיה של האשה.

ה) מתי האשה אינה זכאית למזונות ? ראשית, כאשר היא אינה ממלאת את חובותיה כאשה לבעלה, דהיינו אינה דואגת לו למזון, לבית נאה ונקי, מכבסת ומגהצת את בגדיו וכו'.

ו) אשה המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה נקראת "מורדת" ואינה זכאית למזונותיה.

ז) בנוסף האשה מאבדת מזונותיה כאשר היא נואפת או בוגדת עם גבר זר אחר, "זנתה תחתיו" והבעל מוכיח זאת בבית הדין ומראה הוכחות ברורות ומוצקות לכך.

ח) אשה העוזבת את הבית ללא כל סיבה מוצדקת מפסידה מזונותיה. אם האשה עוזבת את הבית בשל אלימותו של הבעל או בשל אלימות מילולית ויחס משפיל, אינה מאבדת את זכותה למזונות. אם הבעל גירש אותה מהבית היא אינה מפסידה מזונותיה וזכאית להם.

ט) אשה אשר עובדת ומשתכרת אינה זכאית למזונותיה מבעלה אלא לעיתים להשלמת מזונותיה, הכלל הוא "מעשה ידיה תחת מזונותיה". היה והיא משתכרת משכורת נאה, ביה"ד לא יפסוק את מזונותיה, היה ומשכורתה זעומה, ביה"ד יפסוק את ההפרש בין רמת החיים לבין השתכרותה בפועל.

י) האשה יכולה להגיש תביעת מזונות הן לביה"ד והן לביהמ"ש לענייני משפחה, אולם, בביהמ"ש לענייני משפחה כמעט ולא פוסקים מזונות אשה אלא במקרים חריגים, מהטעם ובמידה והאשה תקבל מזונות היא "תתאהב" בהם ולא תרצה להתגרש. מצב זה הוא אינו רצוי במקרה שחיי הנישואין הסתיימו.

יא) במידה ויש לאשה הכנסות מרכוש אף אם אינה עובדת, כגון דמי שכירות, עניין זה ילקח בחשבון לעניין קביעת גובה המזונות.

2) הזכות למדור ספציפי

א) חובתו של הבעל במסגרת מזונות האשה היא לספק לה מדור. היה והבעל מעוניין להתגרש ללא כל עילה, והאשה מגישה לביה"ד הן תביעה למזונותיה והן תביעה לשלום בית, בית הדין במידה והשתכנע בכנותה של האשה לשלום בית, מכח סמכותו פוסק לאשה "מדור ספציפי".

ב) מדור ספציפי הוא סוג של צו מניעה – סעד זמני שהבעל לא יוכל למכור את הבית בו הם מתגוררים והאשה תתגורר בו עד לבירור כל הטענות וההליכים, כאשר המשמעות היא , שהאשה תתגורר בבית הספציפי הזה בו היא התגוררה ולא כל מדור אחר הנחות ממנו.

3) הזכות למדור שקט ושלו

א) חובה נוספת של הבעל במסגרת מזונותיה של האשה היא החובה לספק לה מדור שקט ושלו. המשמעות היא, במידה והבעל מתנהג בצורה אלימה, אגרסיבית וכוחנית, זכותה של האשה להרחיקו מביתו על מנת שתתגורר במדור שקט ושלו.

זכויות האישה בעת הליך הגירושין

4) הזכות לקבלת הכתובה

א) תשלום דמי הכתובה מוענקים לאישה מכוח ההלכה היהודית. הכתובה, מהווה מסמך משפטי לכל דבר ועניין, הינה בעצם שטר, ובשנים האחרונות בתי הדין הרבניים פוסקים לנשים כתובה לעיתים בגובה של מאות אלפי ₪ ולאחרונה אף אשה קיבלה את כתובתה בגובה של מיליון ₪ !!

ב) שטר הכתובה הינו מסמך משפטי המלווה את טקס החופה והקידושין, ומפרט את התחייבויותיו של הבעל כלפי אשתו במהלך נישואיהם, וכן את התחייבותו הכספית לאחר הפסקת נישואים בעקבות גירושין או עקב מותו.

ג) הכתובה נועדה להגן על הנשים מפני גירוש על ידי בעליהן ללא כל סיבה, באמצעות סכומי כסף משמעותיים שהבעל נדרש לשלם לרעייתו בנסיבות בהן החליט לגרשה בנימוק "כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה‏".

ד) חכמינו הבינו למעשה את העובדה שכולנו נוטים לשכוח במהלך רגעי האושר העילאיים שאין האהבה לבדה מספיקה, וערכו את הסכם הממון היהודי הראשון.

ה) מתי האשה מפסידה את כתובתה ? במקרה בו האשה בגדה בבעלה עם גבר אחר, במקרה בו האשה מגישה את תביעת הגירושין ללא כל עילה ואינה מעוניינת בשלום בית עם בעלה, במקרה בו האשה עזבה את הבית ללא כל סיבה, במקרה בו האשה אינה מקיימת יחסי אישות עם הבעל ללא כל סיבה, במקרה בו לאשה היו פגמים ומומים שונים עוד בטרם הנישואין והאשה לא גילתה לו זאת, במקרה שבו האשה מגישה כנגד בעלה תלונת שווא במשטרה. יתכנו עוד מקרים שלדעת ביה"ד לא ניתן יהיה לפסוק לאשה את כתובתה.

ו) במידה והבעל רוצה להתגרש ללא כל עילה, ומגיש תביעת גירושין, והוא בוגד באשתו ויש לו בת זוג אחרת, הוא מחוייב לשלם לאשה את כתובתה. כמו כן, במקרה בו הבעל אינו מפרנס ומכלכל את אשתו הוא מחוייב בתשלום כתובתה.

ז) יחד עם זאת חשוב לציין, כי האשה אינה מפסידה את כתובתה רק משום שהיא זו הראשונה אשר הגישה תביעת גירושין. יש לשקול כל מקרה לגופו והכל על פי ההלכה היהודית.

ח) בעניין הכתובה, מאד רצוי להיוועץ עם עו"ד אשר מומחה בתחום בטרם הגשת התביעות לביה"ד הרבני על מנת לקבוע את האסטרטגיה הנכונה.

בית הדין פסק שהבעל פתח בהליך הגירושין ללא עילה מספקת, ולכן עליו לשלם לאשה את כתובתה. האם האשה זכתה בכל סכום הכתובה?

7) הזכות למשמורת על הילדים

א) המצב המשפטי נכון להיום הוא שקיימת בחוק חזקת הגיל הרך לפיה ילדים עד גיל 6 ישהו במשמורתה של האם אלא אם כן ישנן נסיבות מיוחדות שאינן מאפשרות זאת כגון בעיה נפשית שיש לאשה וכדומה. במקרה שבני הזוג נפרדים ברוב המקרים המשמורת על הילדים תהיה בידי האם בכפוף להסדרי ראיה לאב. לאחרונה יותר ויותר אנו שומעים את המונח "משמורת משותפת" או "אחריות הורית משותפת" כאשר אבות מבקשים לשהות על ילדיהם זמן נוסף. בדרך כלל בית המשפט נעתר לכך, והכל מתוך ראיית עקרון טובת הילד.

ב) הסדר של משמורת משותפת מיטיב מאד עם הילדים כאשר הוא מאפשר להם קשר חזק ויציב עם שני ההורים. רצוי להורים להתגורר בקרבת מקום על מנת להקל על הילדים.

ג) תמיד ניתן לשוב ולפנות לביהמ"ש בבקשה לשינוי הסדרי השהות והמשמורת במידה וחל שינוי כלשהו אצל ההורים או הילדים, והכל מתוך טובת הילדים.

8) הזכות למזונות ילדים ומדורם

א) כאשר האשה היא משמורנית על הילדים והם שוהים עמה זמן רב יותר מאשר עם האב, וכאשר משכורתה זעומה משל האב, קיימת לה הזכות לקבל מזונות ומדור עבור הילדים. זכות זו קיימת אף במשמורת משותפת. הבעל אינו פטור מחובתו לזון את ילדיו.

ב) לאחרונה קבע ביהמ"ש העליון הלכה תקדימית בעניין המזונות וזמני השהות כאשר הרציונל העומד מאחורי קביעה זו הוא עקרון השוויון ועל שני ההורים לזון את ילדיהם ביחס להכנסותיהם, יכולתם הכלכלית, צרכי הילדים וזמני השהות אצל כל אחד מהם.

ג) גובה סכום המזונות והמדור נקבע לפי צרכיהם של הילדים, יכולתם של ההורים ורמת החיים שהייתה ערב הגשת התביעות וערב הסכסוך. סכום המזונות אינו נוסחה קבועה ונלקח בחשבון נסיבותיו של כל מקרה ומקרה. כמו כן, ניתן לפנות בבקשה לביהמ"ש להגדלה או להפחתה של סכום המזונות במידה וחל שינוי נסיבות מהותי ביכולות ההורים או שינוי בצרכי הילדים.

ד) בנוסף לדמי המזונות על שני ההורים לשאת בהוצאות הרפואיות והחינוכיות החריגות של ילדיהם בחלקים שווים או ביחס להכנסותיהם כפי שיקבע ביניהם בהסכם או כפי שיקבע ביהמ"ש.

ה) עם תחילת הסכסוך ופניה לביהמ"ש, האשה יכולה להגיש בקשה למזונות זמניים וזאת עד להכרעה וקביעה סופית של סכום המזונות בין אם בהסכם בין הצדדים או בפסק דין.

9) הזכות לחלוקת הרכוש

א) בכל הליך גירושין יש לבצע חלוקת רכוש שוויונית בין הבעל לאשה. מדובר ברכוש אשר נצבר במהלך הנישואין לרבות נכסי נדל"ן, מכוניות, זכויות כספיות בכל בנק ובכל מוסד, קופות גמל, קרנות השתלמות, פנסיה וכו'. במידה ורכוש כלשהו נצבר לפני הנישואין הוא בדרך כלל שייך לצד שהביא אותו אלא אם כן הייתה כוונת שיתוף מפורשת לגבי אותו רכוש.

ב) חלוקת הרכוש תעשה באופן שוויוני על פי החוק. במידה וקיים הסכם ממון בין הצדדים החלוקה תיעשה על פי האמור בהסכם.

10) הזכות לסעדים זמניים

א) לאשה קיימת זכות להגיש בקשה לקבלת סעדים זמניים במסגרת תביעת הרכוש על מנת להגן על זכויותיה ולמנוע הברחת רכוש. מטרת הסעדים הזמניים היא לשמירה על המצב הקיים עד להכרעה בסכסוך בין אם ע"י הסכם או קבלת פסק דין. סעדים אלו מטרתם להגן על זכויותיה של האשה ולמנוע מצב בו היא לא תוכל לממש את זכויותיה.

ב) בין הסעדים ניתן להגיש עיקולים על חלקה של האשה בדירה, במכונית, בזכויותיו הסוציאליות של הבעל, צו עיכוב יציאה וכו'. עם הגעה להסכם או קבלת פסק דין, ניתן להגיש בקשה לביטול הצווים הזמניים.

11) סיכום
לסיכום, עינינו הרואות, מדובר במקרים סבוכים ולעיתים מורכבים ולפני כל החלטה רצוי להיוועץ עם עו"ד מומחה בתחום דיני המשפחה אשר יסייע לכם בכל בעיה ובעיה אליה נקלעתם.

כתובתינו
רח' כנרת 5 ב"ב מגדל בסר 3 (קומה 35)
03-7532601
פקס: 03-7532602
שעות פעילות
א-ה מהשעה 9:00-18:00
דואר אלקטרוני
tirza@navelaw.co.il
2019 © כל הזכויות שמורות
לייעוץ ראשוני עם תרצה נוה
חייגו עכשיו: 03-753-2601
או השאירו פרטים לקבלת שיחה חוזרת: