זכויות הגבר בגירושין

15.10.2019

זכויות הגבר בגירושין – בהליכי גירושין יש לגבר חובות אולם גם זכויות אותן הוא רשאי לתבוע. עיקר חובות הגבר בגירושין הן תשלום מזונות ומדור לילדיו ולעיתים אף לאשה.

פעמים רבות הגירושין מלווים בסכסוך משפטי מתמשך וקשה בבתי משפט. החוק מקנה לכל אחד מבני הזוג זכויות וחובות במצב של גירושין.
במקרים רבים, הגברים חשים מופלים לרעה בהליך הגירושין בייחוד בסוגיית המזונות שעליהם לשלם ובסוגיית המשמורת על הילדים אשר לרוב מצויים בחזקתה ובמשמורתה של האם.

הן לאשה והן לגבר קיימות זכויות וחובות בעת הגירושין, הן בעניינים כלכליים, כספיים, חלוקת רכוש, משמורת על הילדים ומזונות הן לילדים והן לאשה.

לפני קבלת כל החלטה, חשוב שתדע מהן זכויותיך וחובותייך במסגרת הליך הגירושין על מנת שתיערך כראוי, לא תעשה שגיאות ותדע לקראת מה אתה הולך.

רכזתי עבור הגברים במאמר זה את הזכויות הקיימות לגבר בעת הליך הגירושין והכל מתוך ניסיון של מעל ל – 20 שנים בייצוג גברים.

הערכאות השיפוטיות בישראל

במדינת ישראל קיימות שתי ערכאות שיפוטיות מקבילות אשר להן הסמכות לדון בכל ענייני הגירושין לרבות מזונות ילדים ומזונות אשה, משמורת ילדים וחלוקת רכוש, האחת היא בית הדין הרבני והשנייה בית המשפט לענייני משפחה. בעניין מתן וקבלת הגט ובעניין שלום בית, הסמכות הייחודית לדון בעניינים אלו היא אך ורק בית הדין הרבני שלו הסמכות הייחודית לדון בהן. הערכאה שאליה תוגש התביעה קודם לכן היא הערכאה שתמשיך לדון בענייני בני הזוג.

בבית הדין הרבני לא ניתן לכרוך את מזונות הילדים אלא בהסכמת שני בני הזוג, וקיימת הלכה מפורשת בעניין זה שניתנה ע"י ביהמ"ש העליון לפני שנים רבות וחודשה אף לאחרונה.

קיים מיתוס בציבור, שלאשה כדאי לפנות לביהמ"ש לענייני משפחה ראשונה ואילו לגבר כדאי לפנות לביה"ד הרבני תחילה. זה ממש לא כך !!

במספר רב של מקרים הגשתי תביעות בשמם של גברים לביהמ"ש לענייני משפחה דווקא ולא לביה"ד הרבני, בעיקר במקרים של חלוקת רכוש ומשמורת ילדים, ולאחרונה אף היו מקרים שגבר הגיש תביעת מזונות עבור הילדים בביהמ"ש לענייני משפחה. הכל תלוי כמובן בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

זכויותיו של הגבר
1) הזכות למשמורת על הילדים והסדרי ראייתם
א) אחת הזכויות החשובות ביותר בהליך הגירושין הינה הזכות למשמורת והסדרי ראיה בין האב לילדיו. המצב המשפטי נכון להיום הוא שקיימת בחוק חזקת הגיל הרך לפיה ילדים עד גיל 6 ישהו במשמורתה של האם אלא אם כן ישנן נסיבות מיוחדות שאינן מאפשרות זאת, כגון בעיה נפשית שיש לאשה וכדומה. במקרה שבני הזוג נפרדים ברוב המקרים המשמורת על הילדים תהיה בידי האם בכפוף להסדרי ראיה לאב לעיתים מורחבים.

ב) לאחרונה יותר ויותר אנו שומעים את המונח "משמורת משותפת" או "אחריות הורית משותפת" ו"הסדרי שהות מורחבים" כאשר אבות מבקשים לשהות על ילדיהם זמן נוסף. בדרך כלל בית המשפט נעתר לכך, והכל מתוך ראיית עקרון טובת הילד.

ג) מספר רב של אבות מגישים תביעות לביהמ"ש למשמורת משותפת והרחבת הסדרי הראיה. בדרך כלל ביהמ"ש ממנה פקידת סעד לבחון נתונים אלו על פי עקרון טובת הילד, וברוב המקרים הן ממליצות על הסדרי ראייה מורחבים לאב ולעיתים אב למשמורת משותפת, ביהמ"ש מקבל המלצות אלו אף אם האם מתנגדת לכך.

ד) הסדר של משמורת משותפת מיטיב מאד עם הילדים כאשר הוא מאפשר להם קשר חזק ויציב עם שני ההורים. רצוי להורים להתגורר בקרבת מקום על מנת להקל על הילדים.

ה) גברים זכרו ! משמורת משותפת הינה אחריות שווה לחלוטין בטיפול בילדים, במעורבות בחייהם, בשהייה עמם מחצית מהחופשות והחגים שיש להם בגן ובביה"ס, לשהות עמם בבית כשהם חולים, לקחת אותם ממוסדות החינוך בעת סיום הלימודים, להסיע אותם לחוגים וחזרה, וכו' וכו'. כך שלפני הגשת כל תביעה למשמורת משותפת שקלו היטב את צעדיכם האם אתם מסוגלים פיזית וטכנית לשהות עם הילדים מחצית מהזמן בדיוק ולטפל בהם.

ו) בכל מקרה, תמיד ניתן לשוב ולפנות לביהמ"ש בבקשה לשינוי הסדרי השהות והמשמורת במידה וחל שינוי כלשהו אצל ההורים או הילדים, והכל מתוך טובת הילדים.

ז) האב, בכל מקרה הינו האפוטרופוס הטבעי של ילדיו מכח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ולפיכך הינו שותף מלא בכל ההחלטות הנוגעות לחינוכם ובריאותם של ילדיו, וזאת אף אם האם הינה המשמורנית היחידה.

ח) כמו כן, לאב אף אם אינו משמורן, קיימת לו הזכות לקבל מידע אודות הילדים הן מביה"ס והן בענייני בריאות. הילדים לא יוכלו לקבל טיפול פסיכולוגי ללא אישורו של האב ולא יוכלו לעבור למסגרת לימודים אחרת ללא אישורו. כמו כן, האם לא תוכל להוציא דרכונים לילדים ללא אישורו וחתימתו של האב.

זכויות הגבר בגירושין

2) הזכות לתשלום מזונות ילדים ומדורם באופן שוויוני
א) האב אינו פטור מחובתו לזון את ילדיו. אך לאחרונה קבע ביהמ"ש העליון הלכה תקדימית בבע"מ 919/15 בעניין המזונות וזמני השהות כאשר הרציונל העומד מאחורי קביעה זו הוא עקרון השוויון ועל שני ההורים לזון את ילדיהם ביחס להכנסותיהם, יכולתם הכלכלית, צרכי הילדים וזמני השהות אצל כל אחד מהם. הנטל לא חל רק על האבות.

ב) מאחר ובתקופתינו רוב הנשים יוצאות לעבודה ומרוויחות כסף לעיתים שכרה של האשה גבוה משל הגבר, נוצר מצב שקיימת זכות לגבר לשלם פחות מזונות וקיימת לו הזכות לחיות בכבוד מה שלא קרה בשנים עברו שלגבר לא נותר מאומה למחייתו.

ג) כיום האב מקבל אחריות על ילדיו והם שוהים עמו זמן רב יותר, ולכן קיימת לו הזכות לשלם מזונות סבירים. זכות זו קיימת אף במשמורת משותפת. הבעל אינו פטור מחובתו לזון את ילדיו אולם נטל המזונות פוחת במקרה שכזה.

ד) גובה סכום המזונות והמדור נקבע לפי צרכיהם של הילדים, יכולתם של ההורים ורמת החיים שהייתה ערב הגשת התביעות וערב הסכסוך. סכום המזונות אינו נוסחה קבועה ונלקח בחשבון נסיבותיו של כל מקרה ומקרה. כמו כן, ניתן לפנות בבקשה לביהמ"ש להפחתה של סכום המזונות במידה וחל שינוי נסיבות מהותי ביכולות האב או שינוי בצרכי הילדים.

ה) בנוסף לדמי המזונות על שני ההורים לשאת בהוצאות הרפואיות והחינוכיות החריגות של ילדיהם בחלקים שווים או ביחס להכנסותיהם כפי שיקבע ביניהם בהסכם או כפי שיקבע ביהמ"ש.

3) הזכות לחלוקת הרכוש

א) בכל הליך גירושין יש לבצע חלוקת רכוש שוויונית בין הבעל לאשה. מדובר ברכוש אשר נצבר במהלך הנישואין לרבות נכסי נדל"ן, מכוניות, זכויות כספיות בכל בנק ובכל מוסד, קופות גמל, קרנות השתלמות, פנסיה וכו'. במידה ורכוש כלשהו נצבר לפני הנישואין הוא בדרך כלל שייך לצד שהביא אותו אלא אם כן הייתה כוונת שיתוף מפורשת לגבי אותו רכוש.

ב) חלוקת הרכוש תעשה באופן שוויוני על פי החוק. במידה וקיים הסכם ממון בין הצדדים החלוקה תיעשה על פי האמור בהסכם.

4) הזכות לסעדים זמניים
א) כמו לאשה אף לגבר קיימת זכות להגיש בקשה לקבלת סעדים זמניים במסגרת תביעת הרכוש אותה הגיש על מנת להגן על זכויותיו ולמנוע הברחת רכוש. מטרת הסעדים הזמניים היא לשמירה על המצב הקיים עד להכרעה בסכסוך בין אם ע"י הסכם או קבלת פסק דין. סעדים אלו מטרתם להגן על זכויותיו של הגבר ולמנוע מצב בו הוא לא יוכל לממש את זכויותיו.

ב) בין הסעדים ניתן להגיש עיקולים על חלקו של הגבר בדירה, במכונית, בזכויותיה הסוציאליות של האשה, צו עיכוב יציאה וכו'. עם הגעה להסכם או קבלת פסק דין, ניתן להגיש בקשה לביטול הצווים הזמניים.

5) לסיכום, עינינו הרואות, מדובר במקרים סבוכים ולעיתים מורכבים ולפני כל החלטה רצוי להיוועץ עם עו"ד מומחה בתחום דיני המשפחה אשר יסייע לכם בכל בעיה ובעיה אליה נקלעתם.

כתובתינו
רח' כנרת 5 ב"ב מגדל בסר 3 (קומה 35)
03-7532601
פקס: 03-7532602
שעות פעילות
א-ה מהשעה 9:00-18:00
דואר אלקטרוני
tirza@navelaw.co.il
2019 © כל הזכויות שמורות
לייעוץ ראשוני עם תרצה נוה
חייגו עכשיו: 03-753-2601
או השאירו פרטים לקבלת שיחה חוזרת: