איך להתגרש בצורה חכמה – עבור שני הצדדים

10.09.2019

אחת ההחלטות הקשות ביותר של בני זוג היא להחליט על פרידה, ובמיוחד כשיש ילדים. כשאחד מבני הזוג או שניהם מחליטים להתגרש, השלב הראשון הוא ללמוד את הנושא, לקבל מידע , לקבל יעוץ ראשוני מעורך דין מומחה המתמחה בדיני משפחה ובעיקר מתמחה בכל ענייני הגירושין.

הליך הגירושין במדינת ישראל הוא מעט מורכב מהטעם ששתי ערכאות מוסמכות לדון בסכסוכים בין בני הזוג, מחד בית הדין הרבני ומאידך בית המשפט לענייני משפחה. לאיזו ערכאה כדאי לפנות מלכתחילה, זו שאלה שכדאי להתייעץ אך ורק עם עו"ד מומחה לענייני משפחה וגירושין, משום שכאן, בתחילת ההליכים, נקבעת האסטרטגיה, ועל פי אסטרטגיה זו מותווית על הדרך.

במאמר שלהלן ננסה לנתח ולהציג את השלבים כיצד מתנהל הליך גירושין נכון כשיש הסכמה בין בני הזוג וכשאין הסכמה ביניהם.

הליך גירושין כשיש הסכמה בין בני הזוג

ברגע שאחד או שני בני הזוג החליטו בהסכמה שאין יותר טעם בקיום המערכת הזוגית ביניהם וברצונם להתגרש, הם בדרך כלל פונים לגישור או לעו"ד לענייני משפחה משותף אשר ינסח עבורם את הסכם הגירושין על פי ההסכמות שאליהם הגיעו בעצמם. לעיתים, הם כל כך שוגים בראיית התמונה הכוללת, כך שאותו עו"ד או מגשר מפנה כל אחד מהם לקבלת ייעוץ אישי כל אחד לעצמו, על מנת להבין על מה הם מוותרים ומה יהיו עקרונות ההסכם.
כשאין לבני הזוג ילדים או רכוש כלשהו, העניין הרבה יותר פשוט וההסכם אינו מורכב.
במקרה שקיימת הסכמה להתגרש ולעריכת הסכם באווירה טובה, עוה"ד לענייני משפחה, מנסח את הסכם הגירושין, מעביר טיוטא לצדדים להערותיהם, ולאחר כל התיקונים, הם חותמים על ההסכם אשר מוגש לבית המשפט לענייני משפחה לאישור ולקבלת פסק דין סופי.

עם ההסכם החתום והמאושר ע"י ביהמ"ש פונים הצדדים לבית הדין הרבני לקבלת פסק דין לגירושין וקבלת הגט.
לאחר שאושר ההסכם בביהמ"ש, הליך קבלת הגט הינו קל ופשוט ללא כל התנגדויות.
ניתן גם להגיש את ההסכם החתום ע"י בני הזוג לבית הדין הרבני על מנת שיאשרו ויתן לו תוקף של פסק דין.
השיקולים אם להגיש את הסכם הגירושין לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, הם שיקולים ענייניים שכדאי להיוועץ עם עו"ד לענייני משפחה לאיזו ערכאה כדאי לפנות.

הליך גירושין כשאין הסכמה בין בני הזוג

כשאין הסכמה בין בני הזוג לעריכת הסכם גירושין ביניהם, ההליך הינו הרבה יותר מורכב, ארוך ומייגע.
החל מחודש יולי 2016 נכנס לתוקף חוק גישור חובה, החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014 , אשר מחייב את הצדדים לפנות תחילה להליך של גישור, בטרם יתאפשר להם להגיש תביעה כלשהי זה כנגד זו.
המשמעות היא שבן הזוג אשר מעוניין לפתוח בהליך הגירושין, חייב ראשית להגיש בקשה ליישוב סכסוך לאחת הערכאות, לביהמ"ש לענייני משפחה או לביה"ד הרבני, ולנסות לנהל ולסיים את הסכסוך בדרך של גישור ולא לפתוח במלחמה.
בני הזוג יוזמנו לפגישת גישור ליחידת הסיוע שליד ביהמ"ש או ביה"ד שאליו הוגשה הבקשה. יחידת הסיוע מורכבת מעובדים סוציאליים, פסיכולוגים ועורכי דין.
בפגישה הראשונה תנסה העו"ס של יחידת הסיוע להבין מבני הזוג את מקור הסכסוך והאם ניתן לגשר עליו. לפגישה הראשונה מגיעים הצדדים בעצמם ללא ליווי של עו"ד.
תפקיד יחידת הסיוע הוא לסייע לבני הזוג לסיים את הליך הגירושין בהסכמה ולהימנע ממאבקים שונים בערכאות השונות.
לאחר הפגישה הראשונה יחליטו בני הזוג, או אחד מהם, אם ברצונם להמשיך את פגישות הגישור ביחידת הסיוע או להפסיקן. מספר הפגישות המקסימלי הוא 4 כאשר בפגישה הראשונה נוכחים רק בני הזוג ללא ייצוג, ואילו החל מהפגישה ה – 2 ואילך ניתן להיעזר ולהגיע בליווי עו"ד.

הליך גישור זה ביחידת הסיוע אינו כרוך בתשלום והוא חסוי ככל הליך גישור.

היה והליך הגישור ביחידת הסיוע צלח והושגה הסכמה, מכינים עבורם הסכם גירושין ובני הזוג חותמים על הסכם גירושין בהתבסס על ההסכמות שגובשו. כאשר בני הזוג מיוצגים, ההסכם נערך בדרך כלל ע"י באי כוחם. ההסכם מוגש לאישורו של בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, לאן שהוגשה הבקשה מלכתחילה, אשר מעניק להסכם תוקף של פסק דין ובזאת תם הליך הגירושין.

היה ולא הושגה הסכמה ביחידת הסיוע, פתוחה עתה בפני בני הזוג הדרך להגשת תביעות בערכאות השונות. לצד אשר הגיש את הבקשה ליישוב סכסוך ראשון, יש קדימות והוא יוכל להגיש ראשון את התביעות השונות שברצונו להגיש לאותה ערכאה שאליה הגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, כל עוד עשה זאת תוך 15 יום ממועד סגירת התיק ביחידת הסיוע. לאחר 15 יום פתוחה אף בפני הצד השני הדרך להגיש תביעות לאיזו ערכאה שבה הוא מעוניין.

כפי שציינתי לעיל, יש חשיבות בקביעת האסטרטגיה לאיזו ערכאה יש להגיש את הבקשה לישוב סכסוך, משום שהערכאה שאליה תוגש הבקשה, שם יתנהל כל ההליך בין בני הזוג לרבות מזונות, משמורת ורכוש. לכן, ישנה חשיבות רבה לפנייה לייצוג משפטי מקצועי של עורך דין לענייני משפחה, אשר יקבע את האסטרטגיה ויתווה את הדרך לניהול ההליך.
ברוב המקרים בני הזוג לא מתגרשים בבית הדין הרבני בטרם ערכו הסכם גירושין כולל או בטרם ניתן פסק דין בעניינם.
לאחר שניתן פסק דין או נחתם הסכם גירושין בביהמ"ש או בביה"ד, אזי פתוחה הדרך של הצדדים לפנות לבית הדין הרבני על מנת שיערוך את טקס הגירושין וקבלת הגט המיוחל.

הליך גירושין בבית הדין הרבני

לעיתים, אחד מבני הזוג פונה ראשון דווקא לבית הדין הרבני לדון בכל ענייניו כאשר בסופו של עניין הוא מבקש להתגרש.
השלב הראשון בהתחלת הליך גירושין בין בני זוג יהודים הוא בהגשת תביעת הגירושין לבית הדין הרבני אשר לו הסמכות הייחודית לדון בענייני גירושין על פי הדין האישי שחל על בני הזוג.

תביעת הגירושין מוגשת לבית הדין הרבני הממוקם בהתאם לאזור מגורי בני הזוג.

הדיונים בבית הדין הרבני , נערכים בפני הרכב של שלושה דיינים.

כתב התביעה המוגש לבית הדין צריך לכלול את העובדות הרלוונטיות לתביעת הגירושין, את פרטי הצדדים (בני הזוג), פרטי הילדים המשותפים, רכוש ועוד. ניתן להגיש תביעת גירושין כרוכה, דהיינו, לכרוך את כל ענייני בני הזוג בתביעה אחת, מזונות, משמורת ורכוש.
יש משמעות רבה ליעוץ משפטי ע"י עו"ד מומחה לדיני משפחה. הייעוץ המשפטי יחדד לכם את חשיבות "מרוץ הסמכויות" וההבדל בין הערכאות השונות, ינחה אתכם איזה מידע ומסמכים עליכם להכין וינחה אתכם איך מתגרשים בצורה נבונה, חכמה, ומהירה למענכם ולמען ילדיכם.
לאחר שמגיעים להסכמות או לפסק דין בבית הדין הרבני, קובעים מועד לסידור הגט. הגט ניתן ברצון ולא בכפייה, ועל בני הזוג להביא לביה"ד כל אחד עד מטעמו. הליך קבלת הגט וכתיבת הגט לוקח מספר שעות מאחר והוא נכתב בכתב יד ע"י סופר סת"ם.
בני בזוג שהתגרשו אינם יכולים לחזור ולחיות יחדיו אלא אם כן נישאו בשנית.

כתובתינו
רח' כנרת 5 ב"ב מגדל בסר 3 (קומה 35)
03-7532601
פקס: 03-7532602
שעות פעילות
א-ה מהשעה 9:00-18:00
דואר אלקטרוני
tirza@navelaw.co.il
2019 © כל הזכויות שמורות
לייעוץ ראשוני עם תרצה נוה
חייגו עכשיו: 03-753-2601
או השאירו פרטים לקבלת שיחה חוזרת: