מדריך לגירושין – איך לעבור את זה בשלום ולקבל החלטות נכונות

המדריך למתגרש/ת – ממה נובע הקושי לקבל החלטות נכונות

קצת לפני שנסביר וניתן טיפים למתגרשים שיהפכו את תהליך הגירושין שלך למוצלח יותר, חשוב להבין את הקושי בקבלת ההחלטה.

ההחלטה של מי מבני הזוג לפרק את התא המשפחתי זו ההחלטה הקשה והמורכבת ביותר בחיים, מלאה התלבטויות, אי וודאות והיא לוקחת הרבה מאד זמן, הרבה מחשבות ולבטים והרבה אנרגיות במיוחד שלבני הזוג יש ילדים. מדובר בקושי רגשי ולא רק משפטי ולכן ההליך כלל לא פשוט.

כשמגיע אליי מי מבני הזוג לייעוץ ראשוני, ניתן להבחין מיד, האם אותו בן זוג הוא אחרי קבלת ההחלטה להתגרש או לפניה. קיים קושי רגשי קשה ביותר וכן אי וודאות רבה ולכן חשוב ביותר להיות נחוש ובטוח בדרך הקשה העומדת בפני המתגרשים הן לפני קבלת הגט והן לאחריו.

לעיתים ואפילו ניתן לומר ברוב המקרים, קיים צורך להיוועץ עם בעל מקצוע בתחום הרגשי, אשר יעזור לך "לעמוד על הרגליים" ולקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבורך. רצוי להימנע מעצות כאלו ואחרות של חברים ולא כדאי להשוות בין המקרה שלי למקרה של אחרים. כל מקרה הוא לגופו ונסיבותיו שונות מהאחר.

השלב הראשון – ייעוץ עם מומחה בתחום דיני המשפחה

כשנשקלת האפשרות לפרק את התא המשפחתי עוד בשלב ההתלבטות, בין אם לבני הזוג אין ילדים ובמיוחד כאשר יש לבני הזוג ילדים, הדבר החשוב ביותר הוא ללכת לפגישת יעוץ ראשונית עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה על מנת לקבל את התמונה הכוללת ולקבל תשובות מקצועיות לשאלות הרבות העומדות בפניכם.

רבים מגיעים אלי עם רשימת שאלות כגון: מה יהיה עם הילדים ? היכן הם יגדלו ? כמה משלמים מזונות ? מה יהיה עם הרכוש ? הדירה ? האם לפנות ישירות לביה"ד הרבני או לביהמ"ש ? האם חייבים עו"ד ? האם כדאי במקרה שכזה לפנות לגישור ? לערוך הסכם ? ועוד כהנא וכהנא שאלות רבות ומורכבות המותאמת לכל משפחה ומשפחה.

לפגישת הייעוץ יש חשיבות מכרעת בדרך התנהלותו של התיק, בטקטיקה שתיבחר והכי חשוב בסיכוייו של התיק להסתיים בהסכם. חשוב לזכור שסוף מעשה במחשבה תחילה !!

כאשר מתקבלת ההחלטה, וצד אחד מודיע לצד השני על כוונתו להיפרד, יש חשיבות מכרעת לצעדים הננקטים ע"י המתגרש, האם לפנות להליך גישור, האם לשוחח עם הצד השני ולהציע הסכם, האם להציע הליך טיפולי זוגי במטרה לשקם את מערכת היחסים.

השאלות השכיחות ביותר הן:

כיצד יחולק הרכוש המשפחתי לרבות דירה, מכונית, זכויות סוציאליות וכו', חלוקת הסדרי השהות עם הילדים המשותפים (משמורת/חלוקת אחריות הורית), מזונות ילדים כמה ישולמו, וכיצד מתבצע ההליך הפורמלי של הגירושין , מתי מקבלים את הגט וכיצד. לפני שיוצאים לדרך חשוב להבין את הזכויות והחובות בכל אחד מהנושאים הללו.

לפגישת הייעוץ כדאי להכין את התשובות לשאלות הבאות:

• היכן שני בני הזוג עובדים ומה גובה הכנסותיהם?
• מהו הרכוש השייך לכם ? האם בבעלותכם דירה, משכנתא, חובות כל שהם מכל סוג. על שם מי רשומה הדירה?
• אילו זכויות סוציאליות יש לכם ? קופות גמל, קרן השתלמות, פנסיה, ביטוחים למיניהם, האם הזכויות נזילות?
• כיצד מתנהל משק הבית המשותף ? האם יש חשבונות משותפים ? הלוואות?
• במידה ומי מבני הזוג עצמאיים, מה ידוע לכם על ההכנסות, הנכסים וכו'
• מהם צרכי הילדים ? למשל, גן, צהרון, חוגים, שיעורים פרטיים, הוצאות רפואיות חריגות, צרכים מיוחדים וכו'.
• מהי רמת החיים שחייתם בה ערב הגירושין ? נסיעות לחו"ל, בתי מלון בארץ, בילויים במסעדות, רכישת מותגים וכו'.
• מהו סכום הכתובה שנחתמה?
• האם קיימים נכסים ו/או זכויות שלא נצברו במהלך החיים המשותפים, לפני הנישואין ?

כבר בשלב הזה כדאי ואף רצוי לאסוף את כל המידע על הנכסים המשותפים של בני הזוג ועל אלו שרשומים על שם בן/בת הזוג השני כולל תלושי משכורת, חשבונות בנק, קופות גמל, מניות, ביטוח מנהלים, וכו'.
צלמו כל חומר שיכול להביא תועלת במידה ולא תגיעו להסכם והשתמשו בו בעת הצורך הן בגישור והן בביהמ"ש וזאת על מנת למנוע הברחת נכסים לצד ג' והעלמת מסמכים או חשבונות בנק.

השלב השני – קביעת האסטרטגיה

לאחר קבלת כל התשובות לשאלות הנ"ל ואולי אף תשובות נוספות, על עורך הדין יחד עם בן הזוג לבחור אסטרטגיה נכונה כיצד נכון לפעול במקרה הנ"ל, האם כדאי לבני הזוג לפנות לטיפול זוגי שיגשר על הפערים, האם כדאי לערוך הסכם שלום בית ולחלופין גירושין, האם כדאי לפנות להליך לגישור? האם כדאי לערוך הסכם גירושין יחד עם עוה"ד של הצד השני, ולבסוף האם כדאי לרוץ להגיש תביעות ולהקדים את בן הזוג השני ולאחר מכן לנסות להגיע להסכם, והאם לפנות תחילה לבית הדין הרבני או לבית משפט לענייני משפחה שהינו בית המשפט האזרחי, אשר להם סמכות מקבילה לדון בעניינים הכרוכים בגירושין.
זכרו ! אין מקרה אחד דומה למשנהו, ולכן עצות מחברים או מהאינטרנט הן טובות, אך לא בהכרח במקרה שלכם, ולכן יש להיזהר מטעויות וכדאי להיוועץ עם מומחה בתחום על מנת לקבל את ההחלטה הנכונה.

מתי כיצד ורצוי לפנות להליך של גישור?

כאשר שני בני הזוג הגיעו למסקנה כי אין טעם יותר להמשך חייהם המשותפים ושניהם מעוניינים להיפרד, אך יחד עם זאת לשמור על זכויותיהם, והם מעוניינים לחסוך את ההליך המשפטי הן מבחינת עלויות כספיות והן מבחינת אורך הזמן שההליך ימשך בבתי המשפט. לא כל זוג מתאים לגישור. כאשר אחד מבני הזוג אינו מעוניין בגירושין ומעוניין במלחמה, הגישור לא יצליח.
לעיתים בני זוג, שאינם מעוניינים לפרק את החבילה, פונים למגשר שיערוך עבורם הסכם שלום בית ולחילופין גירושין. בני הזוג ממשיכים לחיות יחדיו, ובמקרה של משבר נוסף, ההסכם נכנס לתוקף ובכך חסכו פניה לביהמ"ש והגשת תביעות.

 השלב השלישי – פתיחת וניהול ההליכים המשפטיים

במידה והליך הטיפול הזוגי ו/או הליך הגישור לא צלח, אנו עוברים לשלב המשפטי, דהיינו הגשת תביעות לבית המשפט או לבית הדין הרבני והכל לפי העניין והאסטרטגיה שגבשנו.
הליך זה הינו ארוך ומייגע כאשר התביעות המוגשות בדרך כלל הינן, תביעת רכוש, תביעת משמורת וזמני שהות ותביעת מזונות ילדים ולעיתים אף מזונות אשה במידה ואינה עובדת וסמוכה על שולחנו של הבעל. הבקשה לגירושין מוגשת לביה"ד הרבני בסוף ההליך כשיש הסכם גירושין כולל בין הצדדים, או, אלא אם הוחלט לפנות תחילה לביה"ד הרבני, אזי מוגשת תביעת גירושין כרוכה יחד עם משמורת, מזונות ורכוש. השיקול האם לכרוך את כל התביעות בביה"ד הרבני הינו שיקול השונה מזוג לזוג ותלוי באסטרטגיה שנקבעה ובנסיבות המקרה.
חלוקת הרכוש המשותף – כל רכוש שנצבר לבני הזוג מיום הנישואין ועד ליום הקרע מחולק ביניהם בחלקים שווים, לרבות דירה, מכונית, חסכונות, זכויות סוציאליות ממקום העבודה וכו'.
רכוש אשר לא מחולק בין הצדדים בהליך גירושין הינו רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין, וכן ירושות ומתנות שהתקבלו לאחר הנישואין. אולם, גם בנושאים אלה קיימים חילוקי דעות וכל מקרה נדון לגופו. יתרה מזו, אפילו אם יש בין בני הזוג הסכם ממון, לעיתים אחד הצדדים תוקף את ההסכם ומבקש לבטלו מסיבות שונות כמו עושק, מרמה, ביטול בהתנהגות ועוד.

משמורת על הילדים או אחריות הורית משותפת

אם יש לבני הזוג ילדים משותפים, הסכם הגירושין יכלול החלטה באשר למשמורתם ובאשר לחלוקת זמני השהות בין ההורים. בשנים האחרונות האבות מגלים מעורבות ואחריות רבה יותר באשר לילדיהם כך שקיימים הסדרי ראיה מורחבים. גם תפיסת בתי המשפט בדרך כלל היא טובת הקטין וטובתו היא קשר חזק ואמיץ עם אביו.
לאחרונה שומעים יותר ויותר את המונח "משמורת משותפת" או "אחריות הורית משותפת" שהמשמעות שלה היא אחריות של שני הצדדים על גידול הילדים באופן שווה. חשוב להדגיש שלא בכל מקרה ומקרה מתאימה משמורת משותפת. במקרה של מחלוקות בין ההורים ביהמ"ש פונה לפקידת הסעד ומבקש המלצותיה באשר לזמני השהות והמשמורת.
בדומה לאופן חלוקת הרכוש, גם הסדרי משמורת יכולים להיעשות בהסכמה ע"י ההורים. אולם, היות שגורלם של הילדים מונח על הפרק, החלטה חייבת להיות מוכרעת על ידי ערכאה שיפוטית ולקבל תוקף של פסק דין.
מזונות ילדים – דמי מזונות משולמים לשם סיפוק צרכי הילדים לרבות כלכלה, חינוך, בריאות, מדור, הוצאות חינוכיות ורפואיות חריגות וכו'. שני ההורים צריכים לשלם מזונות אלו באופן יחסי להכנסתם ולזמני השהות של הילדים עמם.

לאחרונה, ניתן פסק דין בביהמ"ש העליון אשר קובע שמזונות הילדים יקבעו ביחס לצרכיהם ובהתאם ליכולת הכלכלית של ההורים. ככל שהילדים ישהו יותר עם האם האב ישא בתשלום גבוה יותר. מאד קשה להעריך מה ביהמ"ש יקבע בכל מקרה ומקרה ואין מדובר בנוסחאות מתמטיות.
לאחר שבני הזוג הגיעו להסכמות ביניהם ופתרו את כל המחלוקות בכל הסוגיות דלעיל , ונחתם הסכם גירושין כולל אשר קיבל תוקף של פסק דין בביהמ"ש, או לחילופין ניתן פסק דין בביהמ"ש לאחר דיונים מייגעים, הם פונים בבקשה משותפת לביה"ד הרבני לקבלת הגט המיוחל.

השלב הרביעי – מתן הגט

כששני בני הזוג מסכימים למתן ולקבלת הגט וחתמו על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין מרצונם החופשי, הדרך קלה ופשוטה והגט ניתן ללא כל קושי ובעיות מיוחדות.