כאשר מוגשת התנגדות לקיום צוואה, ניתן להעלות מספר רב של טענות, שמכוחן אכן יכול בית המשפט להורות על ביטול הצוואה. הטענות המוכרות והשכיחות ביותר באשר להתנגדות לצוואה ואשר קבועות גם בחוק הירושה הן:
אונס, איומים או מקרים שבהם עולה חשש להשפעה לא הוגנת: אחת מעילות ההתנגדות המוכרות והמורכבות ביותר, היא עילה הנקראת "אונס או איום". אדם הכותב צוואה תוך כפייה או איום, הרי שהצוואה אותה הוא כותב, אינה צוואת אמת. כלומר, צוואה כזו מנוגדת לחלוטין לכל התכלית של דיני הצוואה, שהיא: לממש את רצונו האמיתי והכנה של המצווה. לכן, במידה ומוכח שאדם כתב צוואה תוך כדי כפייה או איום או אונס, הרי שהצוואה תבוטל.
השפעה בלתי הוגנת – זו אחת העילות השכיחות ביותר המגיעות לפתחו של ביהמ"ש לעיתים קרובות ואשר קשה להוכחה. הטענה המרכזית היא שאחד מבני המשפחה או קרוב כלשהו, המקורב למנוח או מצוי עמו בקשר מתמיד, משפיע עליו להוריש לו בצוואתו רכוש רב יותר. בחלק גדול של המקרים המנוח אינו צלול ולכן מבוקש תיקו הרפואי על מנת לבחון את מצבו הבריאותי בעת כתיבת הצוואה.
צוואה בלתי חוקית – צוואה שתכליתה לא חוקית, או מצווה על עשיית דבר מה לא חוקי, או סותרת את תקנת הציבור, אינה תקפה. לדוגמא, צוואה שמתנה ביצוע של עבירה פלילית לצורך הנאה מהצוואה, היא צוואה שמנוגדת לטובת הציבור ולכן בית המשפט יורה על ביטולה.