7 אפריל 2019
• הידעת, שכיום בתי המשפט, יותר ויותר פוסקים לפי המונח " אחריות הורית משותפת" ?
• הידעת, שבמידה ושני ההורים אינם מצליחים להגיע להסכמה ביניהם מי יהיה המשמורן, אזי ביהמ"ש ממנה פקידת סעד שתמליץ על כך , ובדרך כלל ביהמ"ש מאמץ את המלצותיה ?
• הידעת, שבמשמורת משותפת עדיין חלה על האב חובת המזונות על פי הדין הדתי ?
• הידעת, שלאחרונה ניתנו שני פסקי דין, לפיהם במשמורת משותפת וכששני בני הזוג משתכרים פחות או יותר שווה ביניהם, האב לא ישלם מזונות?
• הידעת, שעל מנת שתתקיים משמורת משותפת על שני ההורים לגור בקירבת מקום, תקשורת טובה ביניהם, שיתוף פעולה וכו'?
בשנים האחרונות אנו מוצאים בני זוג רבים המעוניינים במשמורת משותפת. חלק מהאבות רוצים זאת על מנת להפחית את דמי המזונות, וחלקם באמת ובתמים מעוניינים לחלוק את מחצית ימי השבוע ולשהות עם ילדיהם ולהיות מעורבים בגידולם.
נושא המשמורת על הילדים הינו אחד הנושאים הרגישים והמורכבים ביותר. הכלל המנחה בתביעת המשמורת הוא עקרון "טובת הילד" ואך ורק הוא. בית המשפט העליון פסק: "שיקול טובתו של הילד הוא שיקול העל, השיקול המכריע".במקרים שאין הסכמה בין ההורים באשר למשמורת, ממנה בית המשפט פקידת סעד אשר תגיש תסקיר סעד, תבחן את טובת הקטינים, ותמליץ בידי מי תהיה המשמורת, וכיצד יהיו הסדרי הראיה. בדרך כלל, פקידת הסעד הינה זרועו הארוכה של בית המשפט וברוב המקרים ביהמ"ש מקבל את המלצותיה. במקרים קשים, ביהמ"ש ממנה מומחה מטעמו, על מנת לקבוע את המסוגלות ההורית של מי מהצדדים.
ככלל, עניין המשמורת והסדרי הראיה אינם סופיים, ותמיד כל אחד מההורים רשאי לתבוע שינוי משמורת או שינוי בהסדרי הראיה, או אכיפתם כאשר העקרון המנחה הינו טובת הקטין.
מה שהנחה עד לפני שנים מספר את בתי המשפט ובתי הדין הרבניים הוא חזקת הגיל הרך (ס' 25 בחוק "הכשרות המשפטית והאפוטרופסות") הקובע כי ילדים עד גיל 6 יישארו בחזקת אמם.
חזקה זו ניתנת לסתירה במידה ויוכח, כי האם נעדרת מסוגלות הורית או כי האב הינו בעל מסוגלות הורית גבוהה יותר ומשמורת הילדים אצלו תביא תועלת רבה יותר.
לאחרונה, "ועדת שניט" המליצה לבטל את המושג "חזקת הגיל הרך" ומנתה את מכלול המרכיבים שעל בית המשפט לשקול בבואו להחליט על חלוקת השותפות ההורית למימוש זכויות הילד, ללא כל הבחנה מגדרית.
שרת המשפטים, ציפי ליבני, הגישה הצעה להוריד את הגיל של "חזקת הגיל הרך" לגיל שנתיים במקום שש שנים כיום.
נכון להיום, חזקת הגיל הרך שבחוק הכשרות המשפטית טרם שונתה למרות ההמלצות.
בשנים האחרונות, המונח "אחריות הורית משותפת" מופיע יותר ויותר בפסקי דין ובהסכמים, מאחר והרציונאל המנחה הוא שעל האב להיות מעורב בחיי ילדיו ולא רק "כספומט".
זמני שהות
לשני בני הזוג "אחריות הורית שווה" לילדיהם- שניהם אחראים במשותף לטיפול בילד, מימוש זכויותיו והתפתחותו.
הסדרי השהות הינם הזמנים המוגדרים מראש בהם ההורה שהילדים אינם בחזקתו, זכאי לראות את ילדיו והם נקבעים בהסכמה ע"י ההורים ואם לא הגיעו להסכמה- ע"י בית המשפט או בית הדין הרבני.
הסדרי השהות המקובלים הינם- פעמיים בשבוע החל משעות אחה"צ ועד למחרת בבוקר, כולל לינה, וכל סוף שבוע שני.
בתקופת החגים והחופשים נהוג להתחלק שווה בשווה.
ניתן להחליט גם על הסדרי ראייה נרחבים יותר.
עוד מאמרים בנושא:
משמורת משותפת
בשנים האחרונות גוברת והולכת הנטייה לקיים משמורת משותפת של שני ההורים- חלוקת זמן שווה בין שניהם וקיום שני בתים מרכזיים עבור הילדים. לבתי המשפט מוגשות תביעות למשמורת משותפת ע"י אבות, ברוב המקרים מהטעם שהם מעוניינים לשלם כמה שפחות מזונות עבור ילדיהם. במצב בו תביעה שכזו היא אכן אמיתית וכנה, אזי אכן יש התחשבות אף לעניין המזונות.
על מנת שמשמורת משותפת תצליח, נדרשים על פי הפסיקה:
מגורים של שני ההורים בקירבת מקום; מסוגלות הורית טובה של שני ההורים; שיתוף פעולה מלא בין ההורים ותקשורת טובה; רצון הילד; מעורבות רבה של שני ההורים בחיי הילדים; תפיסת הילד את שני הבתים כבית מרכזי עבורו; הבנה הדדית וקשר בריא בין שני בני הזוג ובין כל אחד מהם לילדיהם; על ההורים להיות ניידים וזמינים לטובת הילדים.
יש יתרונות רבים למשמורת משותפת והן הילדים והן ההורים יוצאים נשכרים מהטעם שאף הם זקוקים למעט חופש. החסרון הוא, שלעיתים הטלטלה של הילד ממקום אחד למשנהו עם חפציו לעיתים גורמת נזק מאשר תועלת.
לייעוץ ראשוני עם תרצה נוה השאירו פרטים:
