28 מרץ 2019
בחודש יולי 2017 נקבעה הלכה חדשה ודרמטית ע"י בית המשפט העליון בסוגיית מזונות הילדים בבע"מ 919/15. פסיקה זו שינתה את סכומי המזונות ששולמו קודם לכן והיא מוגדרת "מהפכת המזונות".
מדובר בשינוי דרמטי ומשמעותי בעולם דיני משפחה מזונות כאשר בית המשפט העליון קבע כי יש לאזן באופן ראוי בין ארבעה משתנים:
- הערכת וקביעת צרכי הילדים לפי רמת החיים שהורגלו ערב הפירוד.
- יכולתם הכלכלית של הורי הקטינים מכלל המקורות העומדים לרשותם, כולל שכר עבודה, שכר דירה וכו'.
- קביעת יחסיות ביכולתם הכלכלית של ההורים זה מול זה.
- חלוקת זמני השהות בפועל של כל אחד מההורים עם הקטינים, לרבות לינה.
יחד עם זאת נפסק, כי אין מדובר בנוסחאות אריתמטיות נוקשות ובהצבתם של נתונים יבשים, ויש לשקול כל מקרה ומקרה במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל הוא טובת הילד ורווחתו בביתם של שני הוריו.
בית המשפט העליון קבע באופן חד משמעי כי כששני הצדדים משתכרים באופן שווה ונושאים בנטל של גידול הילדים במשותף ובמשמורת משותפת, אין כל סיבה כי צד אחד ישלם מזונות עבור שני הצדדים. כל צד יישא בהוצאותיו ואין צד נדרש לשלם לצד השני דמי מזונות.
בעבר המצב היה שונה ובתי המשפט פסקו, שעל האב לשלם מזונות לילדיו על אף כי הצדדים חלקו משמורת משותפת וחלקו את הילדים באופן שוויוני.
פסיקת בית המשפט העליון הנ"ל שינתה באופן מהותי את המצב אשר היה בלתי נסבל עבור גברים רבים אשר חלקו באופן שווה את זמני השהות עם הקטינים ונותרו בחסרון כיס בשל פסיקת המזונות .
עוד מאמרים בנושא:
מהם מזונות מקובלים בפסיקה לאחר ההלכה החדשה בעליון?
לאחר ההלכה החדשה ניתנו מספר רב של פסקי דין ע"י ביהמ"ש למשפחה, כאשר כל שופט סובר ופוסק אחרת ממשנהו. נוצרה אנדרלמוסיה ואי וודאות.
לאחרונה ניתן פסק דינו של כב' הש' ויצמן בביהמ"ש המחוזי מרכז, בו העריך, מבלי לקבוע מסמרות, כי צרכיו של קטין המתגורר בשני בתים עולה על צרכיו של קטין המתגורר בבית אחד, נוכח הכפילויות הנדרשות מטבעם של דברים בחלק מהוצאותיו, וראוי להעמידם על סך של כ 2,250 ₪ לחודש.
לאחר שנקבע מהם צרכי הקטין, מכאן יש לגזור את האחוז בו ישא כל אחד מההורים לפי יחס ההכנסות ביניהם. אולם בכל זאת, עדיין סכום המזונות משתנה ממקרה למקרה ומשופט לשופט.
לסכום המזונות הבסיסי יש להוסיף סכום בגין מדורם של הילדים, וכן את החלק היחסי שעל כל אחד מההורים לשלם בגין הוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות של הקטינים שאינן ממומנות ע"י קופת חולים והביטוח הרפואי המשלים.
מזונות ילדים משלמים עד הגיע כל אחד מהקטינים לגיל 18 ו/או סיום הלימודים התיכוניים, המאוחר מביניהם.
בתקופת השרות הצבאי הסדיר ישולם שליש מגובה המזונות אשר יהיו נהוגים באותה עת.
כיצד קובע ביהמ"ש את מזונות הילדים ?
ההכנסה אצל שכיר תחושב על פי תלוש השכר – שכר ברוטו בניכוי מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, בתוספת הטבות: ארוחות, רכב. אצל עצמאי לפי רווחיו בחברה ותלוש השכר.
בית המשפט מתחשב בכושר ההשתכרות הפוטנציאלי של האב/אם ולא רק בהשתכרות בפועל. כלומר, בודק האם ההורה מיצה את האפשרויות להגדיל הכנסותיו על פי מקצועו וכישוריו.
בית המשפט יבדוק את יחסיות הכנסות ההורים מכלל המקורות ויפחית את הוצאות המדור הראוי של ההורה על מנת להגיע להכנסה פנויה. לאחר מכן יקבע את אחוז זמני השהות עם הילדים ולפי נתונים אלו וגובה צרכי הילדים יקבע את גובה המזונות. לילדים מתחת לגיל 6 יתחשב בית המשפט בזמני השהות בלבד מאחר וחובת המזונות בגיל זה היא על האב בלבד וההתחשבות היא רק בכספים שהאב מוציא ישירות לילדיו כשהם אצלו בעת זמני השהות עימו. מעבר לכך יישאו ההורים בהתאם ליחס ההכנסות הפנויות בהוצאות החינוך והרפואה.
קביעת שיעור צרכי הילדים
תביעת מזונות היא תביעה כספית וככל תביעה כספית יש להביא ראיות על צרכי הילדים. הראיות הן חוזה שכירות, משכנתא, קבלות ופרוט כרטיס אשראי שם ניתן לראות מה הם צרכי הילדים.
בהעדר ראיות על צרכי קטינים רשאי השופט לאמוד את צורכיהם לפי ניסיון החיים שלו, כשופט היושב בתוך עמו.
מעל גיל 6 יש לקבוע כמה הם הצרכים תלויי השהות אשר יחולקו לפי יחס ההכנסות ובהתאם ליחס זמני השהות וכן יקבעו בנפרד הצרכים שאינם תלויי שהות אשר יחולקו בין ההורים בהתאם ליחס ההכנסות בלבד.
לייעוץ ראשוני עם תרצה נוה השאירו פרטים:
