1 מאי 2019
- הידעת, שאשה יכולה לתבוע מזונותיה הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני?
- הידעת, שלעיתים קרובות, דווקא מומלץ לאשה לתבוע תביעת מזונות בביה"ד הרבני?
- הידעת, שהדעה הרווחת לפיה לגבר כדאי לרוץ ראשון לבית הדין הרבני, היא רק מיתוס?
- הידעת, שמזונותיה של האשה נקבעים על פי הכלל של "עולה עמו ואינה יורדת"?
- הידעת, שעל פי ההלכה אין לחייב אשה לצאת לעבודה?
על פי ההלכה היהודית יש חובה על הבעל לזון את אשתו ולפרנסה, דהיינו לשאת במזונותיה. חובה זו מוטלת על הבעל כל עוד הם נשואים ועד למתן הגט. התחייבות זו של הבעל מעוגנת בכתובה, שנוהגים שלא להתייחס אליה, אך היא למעשה שטר לכל דבר ועניין.
אשה יכולה לתבוע את מזונותיה הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני. אם בעל יגיש תביעתו ראשון לביה"ד הרבני ויכרוך בה את מזונות האשה, תידון תביעתה למזונות שם. בנסיבות מסויימות עדיף דווקא לאשה לדון במזונותיה בביה"ד הרבני. רק לביה"ד הרבני סמכות לדון בתביעות שלום בית, במתן צו למדור ספציפי, ובתביעה לכתובה.
הכלל הוא, שאשה זכאית לרמת החיים אליה הורגלה ע"י בעלה לפני פרוץ המשבר, דהיינו "עולה עמו ואינה יורדת".
על פי ההלכה, על הבעל לדאוג למזונותיה של אשתו לרבות ביגוד, הנעלה, מדורה, וזאת כל עוד הם נשואים וכל עוד היא עמו.
אשה עובדת אשר משתכרת למחייתה, לא בהכרח תקבל מזונות מבעלה מאחר "ומעשה ידיה תחת מזונותיה". אולם אם משכורתה אינה גבוהה, לעיתים ביהמ"ש או ביה"ד יפסוק "השלמת מזונותיה", או יחייב את הבעל במלוא הוצאות אחזקת הבית והמשכנתא, או שכר הדירה.
עוד מאמרים בנושא:
מתי אשה מפסידה מזונותיה?
כאשר האשה עזבה את בית המגורים ללא סיבה מוצדקת – היא מפסידה מזונותיה. במידה והאשה עזבה את הבית בגין איומים או אלימות מצד בעלה, עדיין שמורה לה הזכות למזונותיה.
אשה אשר "זנתה תחת בעלה" – מפסידה מזונותיה וכתובתה.
"אשה מורדת" אשר אינה מקיימת יחסי אישות עם בעלה, וכאשר המניעה היא ממנה ללא סיבה מוצדקת, תפסיד מזונותיה וכתובתה. גובה החיוב במזונות האשה מושפע מהכנסות הבעל, צרכי האשה והכנסותיה ורמת החיים בה חיו הצדדים. על פי ההלכה אין לחייב אשה לצאת לעבודה, ואין כל משמעות לפוטנציאל ההשתכרות שלה.
כאשר מדובר בבעל סרבן גט, אשר מסרב לתת גט ללא כל סיבה, בית הדין מחייבו בתשלום מזונות לאשה, ללא קשר להכנסתה, מפעילים כנגדו סקציות כגון שלילת
רשיון נהיגה, עיכוב יציאה מהארץ, הנפקת דרכון, מאסר וכו'.
כמו כן, במקרה שכזה ניתן לתבוע תביעת נזיקין בביהמ"ש לענייני משפחה ובדרך כלל נפסקים כנגד סרבן הגט סכומים גבוהים ביותר של מאות אלפי ₪ .
כמובן, בטרם פניה לערכאות, יש להיוועץ עם עו"ד לענייני משפחה וגירושין על מנת לקבוע את האסטרטגיה הנכונה לאיזו ערכאה לפנות, ביה"ד הרבני או ביהמ"ש לענייני משפחה. כמובן, שכל מקרה נבחן על פי נסיבותיו בלבד ואין כל נוסחה לקביעת המזונות, אם בכלל.
לייעוץ ראשוני עם תרצה נוה השאירו פרטים:
